גתאי ברלל

משרד עורך דין, גישור וייעוץ

גישור

מהו גישור?

גישור הוא הליך שנועד להוות חלופה לניהול הליך משפטי יקר. מהות הגישור היא ניהול משא ומתן בין הצדדים המצויים בעיצומה של מחלוקת, בסיועו של מגשר, שמטרתו לסייע לצדדים להגיע להסכם מחייב ביניהם – הסכם, שיביא את המחלוקת לסיומה הסופי.

להליך הגישור ישנם יתרונות רבים, ההופכים אותו לרצוי בכל מקרה של מחלוקת:

הגישור הוא חסוי לחלוטין

על פי חוק, כל מה שנאמר במהלך הגישור חסוי לחלוטין, ואסור לעשות בו שימוש במסגרת הליך משפטי. אסור לזמן אף אחד מן הנוכחים כדי להעיד ולהוכיח דברים שנאמרו במהלך הגישור, ואסור לקרוא למגשר עצמו לעדות על מה שנאמר. יתירה מזאת, גם אם במהלך המשפט יישאל אחד הצדדים אודות דברים שאמר במהלך הגישור, יהיה רשאי שלא להשיב, כיוון שמדובר במידע חסוי. היתרון העצום הטמון בחסיון הוא היכולת של הצדדים לומר במהלך הגישור את הדברים כפי שהם, בלי לחשוש שדברים אלה ישמשו בעתיד לרעתם (לעתים יוכלו הצדדים אפילו להודות בפני המגשר – ואולי אפילו בפני הצד השני – כי עמדתם בעניין זה או אחר איננה מוצדקת, או כי הסיבה האמיתית או המלאה למחלוקת היא אחרת מזו שנרשמה בידי עורכי הדין שלהם בכתבי הטענות שהוגשו לבית המשפט לשם הצדקת ההליך המשפטי).

הגישור תלוי ברצונם של הצדדים

הנוכחות בהליך הגישור איננה חובה, וכל אחד מן הצדדים יכול לקום וללכת בכל שלב. היתרון בכך הוא שכל עוד הצדדים יושבים ומתדיינים, הדבר נובע מרצון אמיתי שלהם להביא את הסכסוך לסיומו, ולא משום שהם חייבים לעשות כך. הידיעה שכל אחד מן הצדדים יכול לעזוב את שולחן המשא ומתן, מראה לצד השני נכונות להידבר, גם כאשר הוא היה משוכנע שה"יריב" איננו מוכן להידבר כלל.

הצדדים קובעים את התוצאה

בבית המשפט, מי שקובע את התוצאה הוא השופט. בהכרח, אחד הצדדים יראה עצמו כמי שהפסיד שלא בצדק, ומכאן – שהחלטת בית המשפט הייתה, לדעתו, מוטעית. תחושה זו יכולה להוביל להגשת ערעור (ומכאן – להוצאות ולמתח נפשי נוספים, לשני הצדדים) או לסירוב מצדו לקיים את פסק הדין. מה שבטוח הוא, שהתחושה המרה כתוצאה מן ההליך תישאר הרבה לאחר שעורך הדין קיבל את שכרו ותיק בית המשפט ייגנז ויועבר לארכיון. לעומת זאת, בהליך הגישור, הצדדים הם שקובעים את התוצאה, באופן שיתאים לשניהם. יותר מכך, הצדדים יכולים לקבוע שהפתרון יכלול התייחסות גם לסוגיות אחרות, לא משפטיות.

כך, למשל, בתביעת "הסגת גבול" בין שכנים (למשל: בשל הקמת גדר בשטח של השכן), בית המשפט מוסמך להכריע – על פי החוק והתקדימים – אם הייתה הסגת גבול, ובהתאם לכך להורות על פינוי, אך איננו מוסמך לדון בנושאים אחרים השנויים במחלוקת בין הצדדים. לעומת זאת, במסגרת הליך גישור ביניהם, יכולים הצדדים לפתור גם בעיות אחרות שהתעוררו ביניהם, למשל בעניין החניה, הרעש בלילה או כל עניין אחר, ואפילו להסכים לשיתוף פעולה בעניינים אחרים לגמרי.

התוצאה של הליך גישור לעולם ידועה לצדדים ומוסכמת על שניהם, והם אינם צריכים לחכות להכרעת בית המשפט, שבהכרח לא תהיה מוסכמת על אחד מהם. יתירה מזאת, העובדה שהתוצאה ידועה ומוסכמת מגדילה באופן משמעותי את הסיכוי ששני הצדדים יכבדו אותה (הרי לא היו חייבים להסכים לה מלכתחילה). גם זה שיקול משמעותי.

חסכון משמעותי בעלויות ובזמן

הליך הגישור הוא הליך מהיר מאוד. במצב שבו הליך משפטי רגיל מתנהל בבית המשפט – לצערנו – בין שנתיים לשלוש, האפשרות להביא את ההליך לסיומו בתוך מספר שבועות – היא יתרון משמעותי. מובן, כי צמצום היקף ההליך המשפטי מוביל גם לצמצום ניכר של ההוצאות שמוציא כל אחד מן הצדדים. אמנם, גם הליך הגישור עולה כסף, אך ביחס להוצאות שכרוכות בהליך משפטי – מעט מאוד.

ישנם מצבים שבהם המגשר גובה את שכר הטרחה עבור הליך הגישור כולו מראש, ולא לפי שעות עבודה. היתרון בשיטה זו הוא האפשרות לצדדים לנצל את זמן הגישור, ככל שיידרש, לשם ליבון כל המחלוקות והסוגיות ביניהם, מבלי שהשאלה "כמה זה עולה לי" תגרום להם להיחפז ולהשאיר נושאים פתוחים (וטיבם של נושאים פתוחים – שהם לא נעלמים…).

שיקום וחידוש מערכות יחסים

ברוב המקרים, הצדדים הכירו זה את זה לפני הסכסוך שהתגלע ביניהם, והיה ביניהם בסיס איתן לשיתוף פעולה. נכון, אמנם, שבעיצומה של המריבה אף אחד מן הצדדים איננו שוקל לחדש היחסים עם יריבו, אך מגשר מנוסה יידע לרתום את ההיכרות והיחסים של הצדדים זה עם זה, לפני המחלוקות שהתעוררו, כדי לנהל משא ומתן יעיל וענייני, ופעמים רבות פתרון הסכסוך מאפשר לצדדים לחדש מערכת היחסים ביניהם, ומכל מקום – לא לחיות עם משקעים רגשיים מרים לאורך שנים.

פנייה למגשר לפני פנייה לעורך דין – גישור מראש

הפנייה לעורך דין הפכה בימינו לאוטומטית-כמעט. עם ריבוי עורכי הדין בישראל כמעט כל אחד מכיר עורך דין, או מישהו שמכיר עורך דין, והגישה למשרדו של עורך דין הפכה קלה מתמיד. עם זאת, לפני הפנייה לעורכי דין (ואני אחד מהם), כדאי לשקול פנייה לגישור. פעמים רבות, המכתבים ששולח עורך הדין מטעמך, ולאחר מכן – כתבי הטענות שהוא מגיש מטעמך לבית המשפט – מלאים בטענות וביטויים שעלולים להסלים את הסכסוך, ולעורר רגשות עזים מאוד אצל הצד השני. במידה מסוימת, ההליך המשפטי הוא צעד מאוד גדול קדימה (או אחורה, תלוי איך מסתכלים על זה), ומאוד קשה לחזור ממנו אחורה.

לכן, הרבה פעמים הליך גישור שמתקיים בשלבים הראשונים של ההליך המשפטי בבית המשפט הוא חסר טעם: הצדדים כועסים מאוד זה על זה (בין היתר בהשפעת הביטויים שנכתבו בשמם על ידי עורכי הדין שלהם), והם עדיין מרגישים היטב את סכומי הכסף המשמעותיים ששילמו לעורך הדין. במצב כזה, הנכונות לשבת ולהידבר עם הצד השני היא נמוכה מאוד.

חבל לחכות שנתיים-שלוש של הליך משפטי מתיש, עד שהנכונות לדבר תחזור ותגיע לרמה שבה הייתה מלכתחילה, לפני הפנייה לעורך הדין. את ההליך הזה ניתן לחסוך, על ידי פנייה למגשר בעיתוי הנכון ביותר, לפני הפנייה לעורך הדין, ובתשלום נמוך בהרבה מזה שיקבל עורך הדין.

ואם הגישור נכשל? תמיד אפשר לעבור למסלול של הליך משפטי בייצוג משפטי, אבל אז אתם יודעים שמיציתם את האפשרות להידבר, ואתם יכולים להתפנות לניהול מאבק משפטי בלב שקט. מהניסיון שלי – עצם הנכונות לנסות לפתור את הסכסוך מראש תשפיע גם על האופן שבו ינוהל הסכסוך בהמשך, והסיכוי לסיימו בהצלחה, וללא צורך בהכרעה משפטית.